פסק-דין בתיק ת"ק 27112-05-12

בפני תביעה שעניינה טענת התובע למצג שווא בעסקת קניית רכב משומש מאת הנתבע. התובע רכש, ביום שישי 20/4/12,  מאת הנתבע רכב מסוג מיציבושי פג'ארו 2,500 (להלן: " הרכב"), ואולם כבר בדרכו חזרה ממעמד רכישת הרכב וכשהספיק לנסוע 19.5 ק"מ בלבד, עלה מנוע הרכב באש, והתובע נאלץ לעשות תיקון מקיף ברכב שעלותו כ- 20 אלף ש"ח.

טענות התובע

לטענת התובע, במעמד הרכישה אמר לו הנתבע, כי הרכב לאחר טיפול גדול הכולל, מזרקים, ראש מנוע, רצועת טיימינג, מותחנים וצמיגים חדשים. ממש מצב חלומי. לדבריו, נפגשו באותו יום שישי ונסעו למוסך המרכבה. בהגיעו למקום בדק את הרכב בקפידה, והנתבע אמר לו כי אביו מכונאי מורשה ואין צורך לקחת את הרכב למכון בדיקה. לדברי התובע, מאחר שמדובר היה בערב שבת ומכוני הבדיקה סגורים, ביצע את הבדיקה בעצמו בנוכחות הנתבע, כאשר במקביל מתקשר הנתבע לאביו ומשכנע, כי הרכב מציאה ממש, וממשיך לומר לתובע שאביו עשה הכל, מכיר כל בורג ברכב, הרכב פיקס חוץ מחופש קטן בטורבו שצריך לסדר זו הבעיה היחידה. התובע התרשם, כי הרכב נשמע בסדר גמור, למעט מספר עניינים שאף נכתבו בהסכם המכירה. השניים הסכימו על מחיר - 26,200 ש"ח - התובע שילם ויצא לדרכו. כאמור, בדרך חזרה, ביציאה מחולון נתקעו הטורים ברכב והרכב העלה עשן לבן וסמיך והמשיך בנסיעה מהירה לבד, כאשר איננו נוגע בדוושות הדלק. התובע עצר את הרכב בצד והסתבר לו המנוע עולה באש. התובע לקח חול בידיו והחל לכבות את המנוע, וגרר את הרכב למוסך בו ביום.

עוד באותו היום, נבדק הרכב במוסך, והסתבר כי המנוע נמצא במצב תחזוקה נמוך מאוד, והמנוע "גמור". התובע צרף לכתב התביעה מסמך מן המוסך.

לטענת התובע, רכש את הרכב בידיעה שהוא מטופל ברמה הגבוהה ביותר, רכב מתוחזק על-ידי מכונאי מורשה של מיצובישי, כפי שטען הנתבע. לדבריו, המכונאי הוא אביו של הנתבע ואין שום סיבה שבעולם שאבא לא יתחזק את הרכב של בנו ברמה הגבוהה ביותר.

לכתב התביעה, צרף התובע חשבוניות תיקון הרכב ותמלילי שיחות טלפון עם הנתבע, שבהן בין ביתר נשמעים הדברים הבאים:

" התובע: אמרת שהמנוע פיקס?

הנתבע: אמרתי לך שהמנוע היה אחרי טיפול ראש מנוע.

התובע: אחרי ראש מנוע הכל פיקס?

הנתבע: אחרי ראש מנוע אמרתי לך שיש נזילת שמן.

התובע: סבבה, אמרת שיש חופש בטורבו

הנתבע: אוקיי...." (שיחה מיום 20/4/12, עמ' 1 במרכז).

כך נמשכות 3 שיחות בין השניים כאשר בשלב מסויים, נכון הנתבע לסייע באמצעות אביו בהשגת מנוע זול, אולם חוזר בו בשיחה האחרונה בטענה שאשתו לא מסכימה בשום פנים.

ראוי לציין, כי בשלב זה טרם הועברה הבעלות ברכב, בשיחות נשמע בברור שהתעודת זהות של הנתבע בידי התובע, והתובע לא הספיק לבצע העברת בעלות.

התובע טוען, איפוא, כי הנתבע חייב בכיסוי כל נזקיו, אם כי בדיון בפניי צמצם את תביעתו למחיר המנוע בצירוף העבודה סכום של 15,500 ש"ח.

טענות הנתבע

בכתב ההגנה טוען הנתבע, כי התובע היה צריך לתמוך את טענותיו בחוות דעת מומחה וכי בכל מקרה הוא פעל כמצופה ממוכר רכב משומש סביר ותם לב. בין השאר מדגיש הנתבע, כי מדובר ברכב משנת 1999, שהנתבע היה יד תשיעית לבעלות בו, ואשר עבר מספר קילומטרים לא מבוטל. לטענת הנתבע גילה לתובע את כל הנתונים כמו גם את כל הפגמים ברכב שהיו ידועים לו ואף המליץ לבדוק את הרכב בדיקה מקצועית באמצעות מכון המתמחה לכך, קודם לקנייתו, כפי שהיה כל קונה סביר וזהיר נוהג. לטענת הנתבע, התובע סרב לעשות כן ואין לו להלין אלא על עצמו. לטענת הנתבע משהתובע ויתר על בדיקה, הרי שנטל על עצמו "סיכון מרצון", בכל מה שקשור במצב המכני של הרכב, ויש לראותו כמי שרכש את הרכב במצבו, כאשר כל הפגמים נלקחו בחשבון בעת הקנייה. לטענת הנתבע, התקלות ברכב לא היו ידועות לו בפרט כאשר עבר הרכב לידיו של התובע.

בדיון בפני, שב הנתבע על טענותיו, ובין היתר אישר: " אבא שלי מכונאי רכב של מיצובישי 25 שנים. אבא שלי טיפל באוטו. אמרנו לו שהאוטו תקין למעט התקלות שנרשמו " (עמ' 1 שורות 16-15). הנתבע הדגיש, כי למרות שאבא שלו מכונאי, כשהוא רכש את הרכב לפני כחצי שנה הוא לקח אותו לבדיקה. לדבריו התובע זחל מתחת לרכב, ובדק את הרכב בעצמו. לדבריו: " הוא זחל מתחת לרכב ואמרתי לו שאני יודע שאין נזילה כי הרכב היה במוסך, אבל שאני מוכן להתקשר לאבא שלי ואני אשים אותו על רמקול, דיברנו ואבא שלי אמר שיש נזילה שבאה מקדימה ונוזלת אחורה. זה נכון שאמרתי לו שאבא שלי מכיר כל בורג ובורג ברכב חוץ מהבעיות שאמרתי לו אלה הבעיות באוטו " (עמ' 1, שורות 26-28). לדבריו, ברגע שהתובע יצא מהחצר כל האחריות עליו, מה גם שאין לו סיבה להטעות אותו, והוא נתן לו את תעודת הזהות שלו כדי שיעביר בעלות. לדבריו, עד אותו יום נסע ברכב. הנתבע הפנה לכלל " ייזהר הקונה", שלפיו האחריות על התובע עצמו.

דיון והכרעה